לפני 17 שנים. 5 בנובמבר 2007 בשעה 13:40
במהלך שעה אחת, שני אנשים, חברים, התרעמו עלי, שאני לא משתפת.
האחת, התרעמה שנעלמתי כליל, שאני לא פונה לבקש עזרה, תמיכה, כתף.
השני, שאני לא משתפת אותו.
האמת, צודקים.
אז לכל מי שגם כועס...
לא יודעת לבקש עזרה. לא יודעת לשתף כשכואב.
בעצם, אם שואלים, אני עונה. אבל בטח לא יוזמת שיתוף.
לא מוצאת שיש לי זכות להכביד הקשיים שלי על החיים של אחרים.
לכל אחד יש את הבעיות והקשיים וההתמודדויות שלו בחיים. שלי, צריכות להשאר שלי.
הבלוג הזה, הוא הדבר הכי פתוח שאי פעם העזתי לבטא בשעת מצוקה.
וכוון שכך, בשעת כאב ומצוקה, אני משתבללת
מתכנסת בעצמי ונאלמת קצת.
ומקווה, שהנורא כואב יחלוף.
אל תכעסו. זה לא אתם, זו אני.
