לפני 16 שנים. 27 בנובמבר 2007 בשעה 18:14
טוב, נו,
אז לשמשון לא היה חזון ,
אבל, חיידקים עלייך, דלילה,
נשמע הרבה פחות טוב.
כועסת על הרופא, על עצמי,
כועסת שזה עושה אותי חלשה,
לא רק בגוף, גם בנשמה.
כועסת שזה מעורר בי רצונות,
לדברים שלא יכולים להיות.
כועסת שאחרי כל כך הרבה שנים,
דבר לא משתנה.
שונאת את הרגרסיה שכמה חיידקים,
גורמים לי לחוות.
ואת השיחות המסוייטות שאני מעבירה
את מי שנופל בעין הסערה.
ערמות של אנטיביוטיקה,
ירפאו את הפצע בגוף.
והפצע ששוב נפתח בנשמה...
אוףףף