פוסעת בעקבות האהבה

DRAKULLA​(שולט){בתו של דרק} - יקירה שלי מה שחשוב שבלב יהיה לך שמח
וגאווה על הבן המוצלח שלך

המון מזל ואושר הצלחה והגשמה לכולכם

ג'ולי​(לא בעסק) - תודה יקירי.

Queeny​(מתחלפת){being} - נורא קיוויתי לקרוא בפוסט הזה שאת מרגישה יותר טוב.
באמת קשה יותר כשקשה לבקש עזרה, ומאכזב שמי שהכי קרוב עוד לא קלט את זה.
אבל אולי בשביל עצמך תמצאי דרך קצת כן להנות מבר-המצווה, כדי שהזיכרון שיהיה מזה אחר כך יהיה באמת מתוק.
{]

ג'ולי​(לא בעסק) - זה ישמע מאד פולני,

אבל...אני רגילה.

החוקי שלי שעה לפני שהפך מחטא לחוקי,

עוד ישן במזח

והשאיר אותי לכסוס צפורניים ולתהות

האם הוא החליט לוותר על רכישתי בהמוני שקלים מאבא שלי.

מצד אחד,זה איום ונורא. מצד שני, אם זה היה משתנה,

הייתי צריכה לבדוק אם הוא מחזיק מאהבת :-))

קובלט - סליחה על השאלות הנאיביות אבל...
1. מה הקשר בין בקשת עזרה לבין השפלה?
וגם
2. למה שלא תתפסי את עצמך באוזניים, תרימי טלפון לחברה קרובה ותבקשי עזרה? אבל עכשיו... לא בעוד שעה, יומיים או שנה...

ג'ולי​(לא בעסק) - התשובה לשאלה הראשונה, מאד פשוטה:

אם אני צריכה לבקש, אם לא מבינים/מזהים, אני מעדיפה להתמודד לבד.

אני יודעת שזו גישה מפגרת ודפוקה ושאני מעוללת את זה לעצמי, אבל...ההרגשה של לבקש (ובעיקר, אם לא לקבל את זה למרות הבקשה), גרועה לפחות כמו ההרגשה של להתמודד לבד.

והתשובה לשאלה השניה...מוכלת בראשונה . וגם, לכל אחד יש את ה"חבילה" הפרטית שלו להתמודד איתה ביומיום. לא מרגישה שיש לי זכות להפיל את ה"חבילה" שלי על אחרים.

ג'ולי​(לא בעסק) - אבל, אבל...

בכל השנים והארועים הקודמים, עברתי את אותו משא ולא היו לי את הכלים ו/או היכולות לשתף.

לפחות, עכשיו, כאן, יש לי את המרחב לשתף ואת האנשים שאני מרגישה נוח לחלוק איתם את הרגשות.
ואני לא יכולה להסביר, עד כמה זה חשוב לי וכמה אני מעריכה ומוקירה את הסביבה האנושית הזו שעוטפת אותי

ואפילו, אחת לכמה זמן, החוקי קורא ואולי פעם, ביום הנישואין ה 50, הוא אפילו יבין...

קובלט - שמחה לשמוע את זה :)
אם את צריכה עזרה... אני פנויה ביום רביעי אחה"צ, הרגישי חופשי לשלוח הודעה או לדבר במסנג'ר.

פוקה​(שולטת){CB} - כבר אמרתי ואחזור ואומר...ואחזור ואומר...
מזל שיש חוקי כזה חסוך שלא יחסר...

Whip​(שולט) - חיבוק גדול לך.
את לא תשתני, את זה כבר הבנו.
לפחות פה את משתפת שקשה לך, אבל אני בטוח שגם מי שיציע פה עזרה - את לא תקחי, כי "לא נעים"....גם אם נעים לאחרים פה ,לחברים שלך, לעזור לך.
כי ככה את.
אז קצת עידוד וקצת חיבוק,
אולי זה יעזור לך.

ומזל טוב ענקי, זאת וואחאד אבן דרך בחיים, שלנו ושלהם...
}{

העולם המופלא​(שולט) - הכל יהיה בסדר יקירתי

אין על מה - לא מכירה אותך אישית - ועצות באופן כללי זה משהו מאוד לא שימושי - אבל בתור מי שחווה תחושות דומות , אין לזה "תרופה" , מלבד לנסות לדבר על זה , לפרק את התחושה לכמה שיותר פרטים קטנים ואז במהלך הזמן למסמס אותם אחד אחד - אין לזה שום קשר לחוקי, לסביבה או לחברים, שיכולים בעיקר להקשיב. משהו פנימי. אצלי לפחות הדבר שהיה עוזר איך שהו לעבור עוד יום זה המחשבה שמחר יהיה עוד יום. ומתי שהו הדכדכת הזאת תיתפוגג. אם לצטט "גדולים" - צ'רצ'יל היה קורא לזה "הכלב השחור". ( מתנצלת מראש אם את מרגישה שיש כאן התפרצות למרחב פרטי בצורה לא ראויה. פשוט הרגשתי שאת באיזה דרך "כותבת אותי " גם... )