לפני 16 שנים. 4 במרץ 2008 בשעה 12:09
שמרי נפשך.
את לא בתי.
שמרי נפשך בכל זאת
זה לא טורף זה מטריף,
זה משגע
זה מרטיט את המקום ההוא בבטן שחסר
את החלל ההוא שמעצב אותנו, את כולנו
במיוחד אותנו הנשים.
שחקי את המשחק. כל עוד הוא נמשך
שמרי על מה שיש במקום שהוא לא משחק
כשמשתנה המציאות משתנים גם החוקים
וכשהם משתנים,
הם לאו דווקא הופכים אלה שאת רוצה
הם פשוט משתנים
והחיים לא יהיו אף פעם מה שהיה
"שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי-ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך. "
