לפני 16 שנים. 14 במאי 2008 בשעה 8:38
לפעמים, אני חושבת שאבדתי את היכולת להרגיש .
את היכולת להרגיש משהו פרט לכאב.
לא זוכרת את עצמי מאושרת, שמחה, נהנית, באמת.
כן, אני יודעת להגיד את המילים הנכונות
בעיקר, כדי להמנע מהטפות ה"פולניה" למינהן.
אבל באמת, מבפנים, אני כבר לא יכולה.
ומה שנותר, הוא הכאב.
זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש שאני עדיין חיה,
לא זומבי.
אז אני מחוללת לעצמי כאבים.
וכדרכי, כשאני עושה את זה, אני עושה יסודי.
אם כבר כואב, אז שיכאב עד הסוף.
שיטחן לי את הנשמה.
שירגיש
שאני אזכר, שאני חיה.
אבל...
זה ממש לא חיים.
