לפני 15 שנים. 1 ביולי 2008 בשעה 14:31
ומחר, יש לו יומולדת.
וזו פעם ראשונה, מזה 24 ימי הולדת,
שאני לא מתכננת, שאני לא יודעת מה ואיך.
מחר יש לו יומולדת
והאינסטינקט אומר לי לפעול. לעשות משהו
והנשמה לא מאפשרת.
הנשמה שלי תקועה בפתח "ביתו של ארנב"
לא לבלוע ולא להקיא.
וכמו שאמר ארנב לפו,
"זה לא בגלל פתח קטן מדי, זה בגלל זלילה גדולה מדי"
גם כאן, זה לא בגלל הפעם הזו, הסיטואציה הנוכחית.
זה בגלל שנים רבות מדי , שעשיתי בריק.
והכל נהייה תלול מדי
והאבנים הקטנות, אלה שבמישור רק מפריעות מתחת לנעל,
עכשיו, במתלול, הן מאיימות לגרום לי להחליק, לאבד את האחיזה
וליפול למטה למטה.
וכבר מגיל צעיר מאד, אני יודעת.
למטה, אין כלום.
