פוסעת בעקבות האהבה

אני משתדלת לא לשנוא. שינאה היא רגש מגונה ומיותר.

אני גם מגנה אלימות מכל סוג שהו.

בזבוז אנרגיה, שגם ככה לא מצויה במקומותי בעודף.

אבל לשמע הרצח של הילדה המלאכית הזו, רוז...

רשע טהור.

ומן הסתם, בתוך ימים, נראה אותם חבושי כיפה ושביס,

המקלט האולטימטיבי של פושעים בימינו,

בוכיים ומבקשים על נפשם בגין אי שפיות.

הלב מבקש לנקום.

רצון עז לשסע את האנשים האלה, המבוגרים,

אלה שהיו אמורים להעניק לילדה הזו בית, אהבה,

מקום מוגן ואוהב לגדול ולהתפתח בו.

מקווה, לזכרה,

שבתי המשפט, השופטים, רחמנים בני רחמנים,

לא יקנו את הטיעונים האלה.

ולו שיושיבו את הרוצחים, בתא כלא רגיל,

לא לטעוני הגנה,

ויאפשרו ל"טבע"

לנקום.