פוסעת בעקבות האהבה

יומיים כמעט בלי החוקי.

מצליחה אפלו לקום בחמש וחצי לשלוח את הנער לבית הספר.

הבטחתי לעצמי, לקחת זמן לעצמי בימים האלה.

להתאושש מטראומת בית החולים.

אבל ברקודה לא היה

וללכת לסרט לבד...לא התחשק.

והיום, היום יש מסיבה והייתי צריכה להיות נורא שמחה,

ללכת לבד. בלי איימת החוקי מעלי.

בלי לחשוש שהוא ינסה להתנקש במי שיתבונן לעברי ,

במבט לא מקובל לדעתו.

אבל אני לא. כבר לא ממש רגילה להסתובב בלעדיו.

מרגישה שמשהו חסר.

ומצד שני...

אולי היום, אני אלך לסרט, אח"כ למסיבה

ואבלה יפה.