סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 16 שנים. 18 בנובמבר 2008 בשעה 0:14

לעיתים רחוקות אני משחררת את חרצובות לשוני.

אומרת בדיוק את מה שאני חושבת. קר וצלול.

אני שוכחת שאנשים לא יכולים להסתכל לאמת בפנים.

וכשהמציאות משתקפת מולם, המגננה מתחילה.

נו, שויין.

אז לא אוהבים אותי יותר.

נסיכת החלומות - נורא תלוי.
כי אנחנו דווקא אוהבים אותך מאד.
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - גמני אוהבת אתכם...מפחידים.
לפני 16 שנים
ביג-אן - אחרי שמעכלים את האמת.. אז לומדים להבין אותה.

יאהבו אותך בעיקר בגלל זה..
בגלל ישירות וכנות.

ואני גם מצטרפת לנסיכת החלומות
א.א.מאד..
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - בייב...אני אשלך אותך למושא הפוסט הזה. לא נראה לי שכנות, זה מה שהוא מחפש.
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - אשלח*
לפני 16 שנים
Whip​(שולט) - חחח, איזו פולניה
רק חסרה הסיומת "אז אני אשב לי פה בחושך לבד...".
ברור שלא כולם אוהבים. אין אחד שכולם אוהבים אותו.
חשבתי שכבר למדת לחיות עם העובדה הזאת -
שחיים לא בגלל שמישהו אוהב אותנו,
אלא בשביל לעשות דווקא למי שלא!
:)
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - בחיי שחשבתי שאתה מכיר אותי טוב יותר.

העניין הוא לא בה שלא אוהבים אותי.

אלא בהפתעה שלי מהמגננה שנכנסים אליה.
לפני 16 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - (-:
ממל'ה....קוראת אותך ופתאום יש לי הארה כזו...
החיים מורכבים מיותר מסקלה אחת זה לא או אוהבים או לא אוהבים והכל נכנס לשם...
יש המוני סקלות בחיים....המוןןןןןןןןןןןןן.....
לפני 16 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - ברור שכך. סתם הופתעתי מהתגובה לאמת שלי.
לפני 16 שנים
immortal​(נשלטת){MrMiller} - וזאת הייתה בהחלט תגובה ארוכה....
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י