לפני 16 שנים. 18 בנובמבר 2008 בשעה 0:14
לעיתים רחוקות אני משחררת את חרצובות לשוני.
אומרת בדיוק את מה שאני חושבת. קר וצלול.
אני שוכחת שאנשים לא יכולים להסתכל לאמת בפנים.
וכשהמציאות משתקפת מולם, המגננה מתחילה.
נו, שויין.
אז לא אוהבים אותי יותר.