לפני 15 שנים. 30 בנובמבר 2008 בשעה 8:59
השבוע מתחיל,מאוחר. כרגיל.ואני לאחרונה בכלל מתועררת הרבה יותר מוקדם.
החוקי תכף עף לעבוד במרחק של הרבה שעות טיסה מכאן.
ואני נשאר עם רגשות מעורבים.
מצד אחד, המון מה לעשות, שיפול רק עלי. והפעם יש גם 3 ימי לימודים כל שבוע.
יומולדת שלי ושל הדומים יחד עם שלי
(כן. יחד. אני אישה מאוד קפדנית ומסודרת בזמנים. ואנחנו חולקים את תאריך יום ההולדת)
מצד שני, הריחוק אולי יעשה לנו טוב.
מצד שלישי, כמו שהילדים אומרים, אתמול הבנתי שריחוק יכול גם פשוט, להרחיק.
ומצד רביעי, אותו, אני אשאיר לי. קצת מסתוריות לא הזיקה לאף אחד.
פעם, כשהייתי ילדה, היה תלוי אצלינו בבית מן פוסטר , שהשווה נשים בגילאים שונים ליבשות.
בת ארבעים, היתה "כמו אנטרטיקה - כולם יודעים איפה היא, אבל אף אחד לא רוצה ללכת לשם."
נו, שויין.
