לפני 15 שנים. 31 בדצמבר 2008 בשעה 19:53
פעמים בשנה יש ראש השנה.
פעמים בשנה אני מאחלת לעצמי שישתנה.
שארצה מה שיש, שלא אשאף למה שאי אפשר
שאקבל מה שניתן ולא אשתוקק למה שלא ניתן.
וזה לא פועל. כמו באמרה על הרצוי והמצוי
בסוף, זה רק משמין.
ואני הופכת חלשה יותר
נזקקת יותר
נתמכת
ואני שונאת את זה.
ותמיד , במרחק כמה חודשים, מחכה שנה חדשה
והעיניים נשואות אליה. שיהייה אחרת.
אולי הגיע הזמן להבין שלא יהייה.
במקרה הטוב, מה שהיה הוא שיהייה.
במקרה הפחות טוב, גם זה לא.
שנה אזרחית טובה יקירי