לפני 15 שנים. 17 בינואר 2009 בשעה 8:22
לפעמים נחמות נמצאות במקומות שלא חשבתי עליהם.
בסי, היא שלי. היא היתה שלי מהיום שהבאנו אותה מ"תנו לחיות לחיות"
היא נבונה, רגועה, אוהבת...כלבה מושלמת.
שמונה לעומתה היא קלולס. ככה נולדה, ככה הגיעה מאותה מכלאה,
היא היסטרית, מטורללת, חרדתית...
אבל מתחילת השבוע, היא זיהתה כנראה את המצוקה שלי.
מאותו רגע, בכל עת שאני נכנסת למיטה, היא מזנקת לצידי,
נדחפת מתחת לשמיכה, משתרעת צמודה אלי לכל אורכה, ולא זזה.
שומרת עלי.
לפעמים, הנחמות שלי, מגיעות ממקומות שלא ציפיתי להם.
