סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 15 שנים. 9 באפריל 2009 בשעה 17:32

לפעמים זה נופל ממקומות לא צפויים.

אודטה, זו מהעיתון, לפעמים משעשעת, לעיתים קרובות יותר, טרחנית עד אימה.

ההתגלמות של ה"דודה הפולניה", כמיטב סיוטו של המאסטר.

אבל מה שהיא כתבה אמש, עשה לי מחשבות.

כואבות.

על עצמי, על קשרים שאני קושרת עם אנשים והסיבה להם.

מצד אחד, מנחם לדעת שאני לא האידיוטית היחידה.

מצד שני, שיחה מאוחרת יותר,עם מישהי שיודעת,

גרמה לי להבין את חוסר התוחלת.

אין מצב לתקן את המקולקל. לא בגלגול הזה.

רק לחכות בסבלנות שזה יגמר.

בודק - זה אולי מעין האמור
מעוות לא יוכל לתקון וחסרון
לא יוכל להימנות
לפני 15 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - החיים לא משהו....
לפני 15 שנים
בודק - צריך להמתיק אותם
ולא לתת לתחושת העצב
להתמקם ולהשתרש
לפני 15 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - העצב הוא אינסופי.

גם הכאב
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י