פוסעת בעקבות האהבה

"יש לך אורחת", הוא אומר לי

ואני מאמינה שזה רק הזיות מהחום שעולה מהסירים.

אבל הוא חוזר על המילים. וכשאני מבינה מי זו האורחת:


אחותו הדוסית, המחוזקת,

זו שאני לא מספיק טובה כדי שתבוא להגיד לי מזל טוב במסיבת בר המצווה של הבן שלי.

זו שהילדים היו חוזרים ממנה באימה שאלוהים עומד להרוג אותם,כי הם לא עושים את מה שהוא אומר.

זו שמרימה טלפון, רק כשצריך ממני משהו.

זו שבטוחה שהיא שליחתו של האלוהים שלה על פני האדמה,

שתכליתה להרחיד אותנו מחיי ההפקרות שאנחנו חיים

ולהעביר אותנו לחיי אושר ועושר בחיקו של הנ"ל ואם לא, שנתפוגג מהסביבה.

זו היחידה שעשויה לעורר בי דחפים אלימים. מאד אלימים



הטמפרטורה בסירים הופכת קרירה ביותר יחסית לטמפרטורה שלי.

לא יקום ולא יהייה. אחרי שעות של בישולים ולימודים, רק היא חסרה לי,

שתשב על קצה הכיסא, מבט של אימה (מהבלאגן),

גועל (מהכלבות ומחוסר הכשרות, לא ברור ממה יותר)

וביקורת. ביקורת...

והוא, הגאון...הוא ילך לאימון.

נראה אותו...

אני חושבת שהטמפרטורה של הבית עלתה במהירות ככ מהירה,

שהוא הבין, שזה לא יקרה.

מעניין איך הוא יפתור את זה...