לפני 12 שנים. 2 ביולי 2011 בשעה 20:56
יש לי את כל האמצעים וזה כל כך אפשרי.
והכל כל כך כואב.
כל ההחלטות שקבלו בשבלי בחיי. כל ההחלטות שאני קבלתי.
ותכף, עוןד שבוע, אם אני לא אעשה צעד, אז אני שוב אכנס למסע התלאות הזה.
ואני כבר כל כך עייפה וכואבת.
ואין לי כוח או רצון להתמודד עם הכל. גם אם הכל ילך כסדרו.
גם אם תוך 3 חודשים אני שוב אהייה עצמאית.
אבל המציאות לא תשתנה.שומדבר לא ישתנה.
ואני כל כך עייםה.
וזה כל כך קל לגמור הכל. בשקט.
בלי ללכלך את הסביבה.
בלי לעשות מהומות. פשוט להפסיק. ודי.