סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 18 שנים. 26 בספטמבר 2006 בשעה 12:30

כמה רוצה להסביר לך, לגרום לך להבין.

לפעמים מרגיש שקל יותר להסביר כאן למה לא,

מאשר להסביר לך, למה כן.

אוהבת אותך כל כך.

אהוב שלי, חבר שלי.

אבל התבערה הזו,

הדבר הזה שמכלה אותי מבפנים...

מאז שאני זוכרת.

בת 3, בת 6 ...

מאז ומתמיד.

.....כמה הייתי רוצה להיות כמו כולם,

אמרתי לך היום.

כמה כועסת שלא דאגו שכך יהייה.

כמה הייתי סובלת להיות כמו כולם.

כמה מודה שדאגו שכך יהייה.

ואתה שם,

מקשיב לי בסבלנות

מנסה להבין,

ללכת בין הטיפות,

לא להפגע, לא לפגוע.

אתה כל כך שם בשבילי,

מרגיש אותי בבטן,

יודע כל תנודה...

וכל כך לא .

משתדלת, מחזיקה בציפורניים,

לא לפגוע בך.

לא לפגוע בי.

צריכה את השליטה,

צריכה את המרחב.

צריכה אותך.











Whip​(שולט) - קשה,
קשה להסביר להם למה אנחנו רוצים את זה כל כך.
צריכים את זה כל כך.

זה לא טבעי,
זה לא הגיוני,
זה לא מתאים לאופי ה'ציבורי' שלנו, :)
אבל מה לעשות שזה כל כך נכון עבורנו?

ניסיתי להסביר, אבל זה לא נתפס.
'אבל למה??' זאת תמיד השאלה.
זה כמו לשאול למה חד מיניים לא נמשכים למין השני.
אין תשובה, ככה זה.

אז רק נסי שיקבל אותך כמו שאת, מבלי לנסות להבין למה
(ממילא הסיכוי של גבר להבין אישה הוא קטן עד כדי גיחוך,
אז אישה בדסמית?? :) )

בהצלחה לך,
--<--<--@
Whip
לפני 18 שנים
קליבר​(שולט) - יפה כתבת לו , וגם כואב
אהבה ?
הנה לך ..
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י