לפני 17 שנים. 29 בספטמבר 2006 בשעה 20:26
מקשיב,
סופג את כל הסערה.
מנחם, מרגש, כועס, מגרש.
כותב לי. כותב לעצמו.
יודע שלא סביר שאקרא
ואם אקרא, לא אבין.
קוראת, קוראת שוב,
עכשיו, אני יודעת שאתה כותב לי.
אומן המילים,
מתאבק הרגש.
שאלת, קבלת תשובה.
רוצה שתראה את הכאב.
בלי מחיצות, בעיניים פקוחות.
אז מתי , באמת, ישבר הגבול שלך?
