פוסעת בעקבות האהבה

מי אמר שחוקי מרפי לא פועלים?

הם פועלים ועוד איך. כותבת כאן את עצמי לדעת. ודווקא עכשיו, לא יוצא.

איך לכתוב דברים בלי להסגיר את ההרגשה?

איך לכתוב אותם, בלי שהתרגשות תראה לעין הלא נכונה?

איך לכתוב כך שלא כל אחד יחשוב שאליו?

אז אצטט...

" פגישה, חצי פגישה

מבט אחד מהיר,

קטעי ניבים סתומים - זה די

ושוב הציף הכל

ושוב הכל הסעיר

משבר האושר והדווי"


לא פגישה ולא חצי ובטח לא מבט.

קטעי ניבים, מסעירים ואושר

ודי.