לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 17 שנים. 9 באוקטובר 2006 בשעה 16:25

מחר יום הולדת למסטר ערן בדאנג'ן.

רוצה ללכת

כל כך רוצה.

האיש שלי לא מסכים.

לא ביחד,

לא לבד.

פוחד מהחשיפה.

אוףףףףףףףףףףף


כולם הולכים לדאנג'ן.

ורק אני נשארת,

ילדה קטנה לבד.



נ.ב.

הצעות לשכנועים, יתקבלו בברכה.

בלי אלימות,

בלי שקרים.

השולט אור​(שולט) - יש לי הרגשה שתיהני לא פחות ואולי אפילו יותר אם האיש שלך יבחר לבלות איתך את הערב הזה, באינטימיות, בסקס, בסשן, באהבה. לא?
לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - היי, ברור.

אבל אני רוצצצצצצצצצצהההההה.

לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - קשה... קשה להיות נשלטת :)
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - את הדיון הזה יכולנו לעשות בפרטי אבל בכל זאת אכתוב לך כאן. "כולם הולכים לדאנגן, דאנגן, דאנגן ורק את אושה הקטנה השאירו לבד בחושך השחור" - זה ממש ההמנון שלי.
היינו 3 פעמים ובפעם האחרונה, בדרך חזרה הביתה התחיל ריב גדול עם בכי היסטרי, דיבורים על גירושין והתאבדות.
הריב חזר על עצמו בהמשך אבל השורה התחתונה שהוא בשום פנים ואופן לא מוכן לחזור לשם. אמנם כן למסיבות אחרות, כי הנה אנחנו כן הולכים לנו לימיט, אבל זה בהחלט נכנס לרשימת הדברים שאוש אינו מוכן לעשות אף פעם ועל אושה לסתום את הפה ולהשלים עם זה.
אז כל מה שיכולה להגיד לך שצרת רבים נחמה...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י