מזה כמה שבועות, מתכתבת עם אחד, שהחל להגיב לבלוג שלי. מאיזושהי סיבה החל לפתע לכתוב בצורה מאיימת. מתחכמת, מתפתלת, אבל מאיימת. מנסה להוציא אותי מהכלוב.
לא יודעת מי אתה. לא יודעת מה התפקיד שלך. אם היית מה שאתה מתיימר להיות, איש של איזשהם שרותים חשאיים, לא היית מציע את מה שאתה מציע ולא מפרסם "מידע" פנימי. לא יודעת למה אתה עושה את זה. האמת, גם לא מעניין. לא רוצה לראות אותך יותר בבלוג שלי. לא בהודעות.
לא מעניין אותי אם אתה לטובתי או שוחר רע.
פעם אחרונה. בפעם הבאה, אני אפעל לחשוף את זהותך.
שאלת למה אני מתייחסת אחרת...
וזו התשובה שקבלת. למען יראו כולם.
"אתה צודק.
וגם
לא מעניין אותי השר ז"ל.
אם כבר, היתה מעניינת אותי אישתו החיה,
אבל היא בסדר, דווקא.
לא עושה שום דבר רע.
לא לי ולא לאף אחד אחר.
לא פוגעת בגוף או בנפש של אף אחד.
מקסימום באגו. וזה ממש לא נחשב פשע.
לא אוהבת הפחדות.
לא אוהבת את ההרגשה שאתה לא ממש
מי שאתה מציג אתה עצמך.
יכול להתחיל לחסוך לעצמך
ולארגון שאתה "עובד" עבורו,
את הכסף של להתחבר "מחו"ל".
יש לי שמיעה 6:6
שומעת לא רק מה שאומרים,
אלא גם איך.
תודה לך על הדאגה,
שיש לי הרגשה שהיא לא ממש לי.
שלום."
לפני 18 שנים. 13 באוקטובר 2006 בשעה 6:55