העלתי את עצמי על CAP.
השבוע מקדישה לבקרת נזקים.
הייתי רעה. כל כך רעה.
ואפילו בכוונה, חפשתי עם מי להתווכח.
הכל כל כך כאב והפחיד
ורציתי שיוכיחו לי אחרת.
שיש מי שיכול להכיל, להתמודד.
והיו שם...
עברה
וזעם
ומשלחת מלאכי רעים
וכל השדים שמתרוצצים לי בבטן. בבטן, לא בראש.
עדיין מחפשת את זה שיקח אותי ביד ויוכיח שיש מי שלא מתקפל, שלא נבהל, שיכול ללכת
בשביל החשוך והרע ומלא השדים והמפלצות ויוביל אותי בעיניים עצומות למקום ששם
יכאב, אבל פחות.
אז השבוע אנסה להיות טובה. לכולם. לא בטוחה שיצליח, אבל מנסה.
מקווה לשקם במהרה את "אזור האסון" .
סליחה מכל הנפגעים, תודה לכל הנשארים לצידי וגם לאלה שנבהלו וברחו כל עוד נפשם בהם (אני מפחידה, אני יודעת).
ומילת אזהרה לכל המנסים החדשים......
אני מכשפה איומה
האחריות עליכם
לפני 17 שנים. 20 באוקטובר 2006 בשעה 15:38
