לפני 18 שנים. 21 באוקטובר 2006 בשעה 23:27
כל יום, כל יום בכל רחוב
כשהוא עובר קרוב קרוב
לרגע קט ואווילי
אני שלו והוא שלי
אני כבר חשה את שפתיו
ומלטפת פאותיו
הוא כבר שלי, אך תוך שניה
הוא נעלם כלא היה
צמוד אלי מבלי לזוז
הוא לצידי באוטובוס
ואנוכי בחלומות
כבר מנקדת לי את שמו
שלשום היה הוא מתולתל
אתמול - מצחיק ועגלגל
היום הוא דק ושחור שיער
נראה את מי אמצא מחר
עיני פחם איזה חיוך
כזה רציתי בדיוק
כמוהו רם ומחוטב
יהיה ילדנו המשותף
כל כך גבוה קצת תמים
הוא לצידי לעולמים
אבל גם הוא כמו כולם
פשוט עבר ונעלם
ואני...אני מצאתי את שלי, את אהובי אוהבי. האדון האמיתי שלי. הוא רק לא ממש מאמין בזה.
מילים: רימונה די-נור
לחן: משה וילנסקי