פוסעת בעקבות האהבה

בודק - הכאב הנשאר
הוא כבר הןפך להיות חלק מהשיגרה
באופן שכבר מסיחים ממנו את הדעת
אך הופעתו מעירה שוב את הדעת
ומנכיח את קיומו

ג'ולי​(לא בעסק) - ובפאראפרזה...

אני כואב,

משמע אני חי...

צ'יטה​(שולט) - לצמצם אותו למינימום.
ואז מנצחים.
כמו מאזניים של ירקן, כמו של פעם. שמים את כל הטוב על כף אחת, ואת כל הרע על הכף השניה. אם הטוב מנצח, ניצחנו, ואם לא, אז הפסדנו.
}{

ג'ולי​(לא בעסק) - הרע, כבר עבר...

בטח מת.

מה עושים עם הזיכרון???

צ'יטה​(שולט) - נפרדים ממנו בתצורה העוצמתית שלו
משאירים אותו מתוייק ומקוטלג, אך לא מכאיב כל כך.
זה תהליך כזה שצריך לעשות, גם לאקסים, גם לכאבים.
קוראים לזה טיפול פסיכולוגי. זה משפר את איכות החיים.
מה שהכי חשוב, שזה אפשרי, ולא כל כך קשה אפילו.
בהצלחה
}{

ללה - ניגשים אליו, מתידדים איתו, מלטפים אותו עד שהוא פג

ג'ולי​(לא בעסק) - מעדיפה בחור טוב יותר את החברים שלי.

הוא לא פג...

ואם יפוג, אולי גם אני אפוג ולא אהייה...

פוקה​(שולטת){CB} - הוא ישאר שם תמיד...אבל יקבל צורה אחרת בכל פעם...אף פעם לא ישאר גוש גדול וגלמי חסר אישיות....לעיתים יהיה קטן...כי דברים טובים נורא יכסו עליו...לעיתים יגדל...כי היום יום לא תמיד ורוד לנו...לעיתים יהיה נוזלי...יחלחל לתוכנו מבלי שנרגיש...לעיתים יהיה אלסטי...מתמתח בהתאם למה שקורה עכשיו...תמיד הוא ישאר...אבל תני לו את הצ'אנס להשתנות..בהתאם להווה...אל תשאירי אותו כמו גלעד לנצח...

ג'ולי​(לא בעסק) - שנים רבות הדחקתי אותו. לא התייחסתי התעלמתי.

עד שנולדה לי בת.

מאז הוא צף. כל הזמן נמצא על פני השטח.

הפחד שאני לא אציח לגונן עליה...

ואולי עדיף שהוא שם.

מי שלא פוחד, לא נזהר...

פוקה​(שולטת){CB} - אולי באמת עדיף...

להבה חשופה -
בוקר אור ג'ולי :)

פחד זה דבר טוב הוא מגן עלינו, שומר אותנו "עירניים"

ואני בהחלט מבינה על מה את מדברת .{גם בתור אם}.

ובהחלט כך מי שאין בו פחד עלול לא להזהר , ליפול עמוק

יותר.

יום טוב ורק טוב .!@!

tsafon1 לא נשאר - תאמיני לי
שבסוף
לא נשאר דבר !

ג'ולי​(לא בעסק) - זה נכון רק בכאב פיסי...

zboy{זאתי} - ברגע שיאבד כל הכאב,
לא יותר מקום לעונג,
האם זה מה שרצוי לנו?
נראה לי כי מוטב לנו לשמר מעט כאב איכותי,
ולו רק כדי לדעת מהו עונג...
z

ג'ולי​(לא בעסק) - הכאב ההוא...לא איכותי. הוא כאב רע.

ואין בו שום עונג מובטח

BEEP - ימים של עוצמה
את עוברת.

חולפת על מחסומים
משכבר הימים
דוגמית בבלוגך "היה מדהים"

להסתכל לפחד בעיניים
ויכולת לו בגדול!!!

לא במקרה את עוסקת בכאב
ושוב בכאב
ןלא בהגדרה סתמית כללית
אלא בלגעת בנימי נפשך.

הגעת לרגע שבו אפשר להתחיל...
הגעת לרגע שבו העוצמה שבתוכך גדולה
הגעת לרגע שמתוכך פורץ כוח שמתגבר
כן. כן.
נראה שסוף סוף את מגיבה
בעוצמה שקטה.

בימים של גלים נפשיים כואבים
חיזרי ל"בור השחור"
וסןף סוף תראי שמלא הוא ב"אור"

הינך "לוחמת האור.."
גרשי החושך..
עוד מעט
יחגגו את 3 החגים
ברחוב עבאס (..הגפן..)

נצחי את בור החושך
לא עם נר דקיק..
אלא עם כל "הקסנון" שיש לך

את יכולת, יכולה ות בטוח תוכלי

כן. כן!