לפני 17 שנים. 15 בנובמבר 2006 בשעה 7:19
חושבת עליך.
שלולית של דמעה.
הראש מסתחרר.
גוף מרוגש, לב מפרפר,
נשרף בלהבה,
נחנק בגל יצרים. מפחידים.
פוסעת בעקבותיך
על סף תהום
על שביל מוליך אל הפסגה.
פוסעת בעקבות האהבה
תהום
-
אין ספק שהדרך לפסגה צריכה לעבור דרך התהום.
ותמיד נחמד לראות את שמי בבלוגים
גם אם לא בדיוק התכוונו לכך.. ( -;
ותמיד נחמד לראות את שמי בבלוגים
גם אם לא בדיוק התכוונו לכך.. ( -;
לפני 17 שנים