לפני 17 שנים. 27 בנובמבר 2006 בשעה 20:19
כל כך כועסת על עצמי.
אחת התכונות הבסיסיות אצל בע"ח
ולו הנחותים ביותר,
היא היכולת ללמוד לקח.
אני, כמו אמבה מצויה
לא לומדת. לקח.
דווקא, מחשיבה את עצמי
די אינטליגנטית,
בעלת כישורים חברתיים לא רעים
בעלת עיניים בראש.
יודעת להבחין רע מטוב.
ובכ"ז, יש אנשים,
סוג מסויים של אנשים,
שאיתם תמיד אני נופלת.
לא חשוב כמה פעמים, אכשל
כל פעם, אני אתן לעצמי להשתכנע מחדש
שהיתה סיבה טובה למעשיהם.
שהם לא התכוונו, שבעצם
אני לא מבינה, הבנתי או שאבין בעתיד.
ומוחקת את הזיכרון.
מתחילה מחדש כל פעם
וכמו בסרט שמסתובב סביב עצמו,
נופלת, נפגעת, מתרסקת.
ובעצם, זה לא הם. זו אני.
הם רק עושים לי,
מה שאני מאפשרת להם לעשות לי.
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
מסקנה:
אני חמור
וחמור, אוכל קש.