לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 17 שנים. 27 בנובמבר 2006 בשעה 20:19

כל כך כועסת על עצמי.

אחת התכונות הבסיסיות אצל בע"ח

ולו הנחותים ביותר,

היא היכולת ללמוד לקח.

אני, כמו אמבה מצויה

לא לומדת. לקח.

דווקא, מחשיבה את עצמי

די אינטליגנטית,

בעלת כישורים חברתיים לא רעים

בעלת עיניים בראש.

יודעת להבחין רע מטוב.

ובכ"ז, יש אנשים,

סוג מסויים של אנשים,

שאיתם תמיד אני נופלת.

לא חשוב כמה פעמים, אכשל

כל פעם, אני אתן לעצמי להשתכנע מחדש

שהיתה סיבה טובה למעשיהם.

שהם לא התכוונו, שבעצם

אני לא מבינה, הבנתי או שאבין בעתיד.

ומוחקת את הזיכרון.

מתחילה מחדש כל פעם

וכמו בסרט שמסתובב סביב עצמו,

נופלת, נפגעת, מתרסקת.

ובעצם, זה לא הם. זו אני.

הם רק עושים לי,

מה שאני מאפשרת להם לעשות לי.

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף


מסקנה:

אני חמור

וחמור, אוכל קש.

Venus in Furs - מי זה עשה לך ככה?

אני אפרק אותו...
לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - תודה חומד.

הוא בלתי פריק.

אחרת היה מזמן ז"ל
לפני 17 שנים
BEEP - האם תמיד את "נופלת"..
לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - עומד לשבת
ועולה כדי לרדת
נופל וקם
גם אני לא מושלם
לפני 17 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - ממממ...יש לי הרגשה שאיכשהוא הפוסט הזה קשור לקודם....
מכירה את זה...כל כך מקרוב...לא צריכה אפילו את המשקפים שלי לצורך העניין...מכירה...זה כאן ממש מולי...

מה עושים? ...לא יותר מדי כנראה...חוץ מלסלוח לעצמך.....
לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - לסלוח לעצמי...?

הרבה יותר קל לכעוס על עצמי.

ככהאני חוסכת גם את הכעס עליו...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י