פוסעת בעקבות האהבה

.....היו לי מריבות וכעסים ותסכולים בענייני יומי הולדת. אצלינו במשפחה היו חוגגים ימי הולדת לכולם מצעיר הנינים ועד לסבתא של אמא שלי. ברוב הוד והדר. חגיגות שלמות בסגנון רוסי טיפוסי...שולחן מפוצץ במזון, שתיה חריפה, המון שירה ומלא מתנות.
ואז, הכרתי את החוקי. הייתי בת כמעט 18. התאהבתי, התאהבנו. ותוך 5 דקות, היה ברור שזהו, אנחנו יחד. ובכן, להתאהבות יש פנים שונים. מצד אחד, אושר גדול, ריגוש , התרגשות... מצד שני, התעלמות משוני, פערים שונים. ושם, דווקא בעניין הזה, יומולדת, שכל כך היה חשוב לי...לא הזיז לו.
ולא שהוא לא ידע כמה חשוב לי, או כמה אני אפגע...פשוט לא היה בראש שלו...

שמעתי היום ברדיו את חווה אלברשטיין שרה את השיר הזה של תרצה אתר ומיד צפו לי כל התחושות בחזרה.

הכאב, הנסיון לשכנע את עצמי שלא חשוב, הדמעות, הכדור שיושב בחזה ומחשב לחנוק....

כאילו שהיא כתבה את המילים שלי...


אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש,
זה שברוח לרגע נרעד,
אלוהים שלי, השעה שלוש,
יום שני, שנת שבעים ואחת...

ולי יש היום יום הולדת,
תל אביב, השעה שלוש,
לא בכל יום אני נולדת,
ולא בכל יום אתה מאחורי הברוש.
עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות,
אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות,
אלוהי השמשות והירחים,
אלוהי המתנות והפרחים,
עשה שיזכור השנה,
עשה שיביא מתנה.

אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש,
זה שברוח הרכין את ראשו,
חמישה במאי, השעה שלוש,
יום שני... מה אכפת לך, מה אכפת לך אם הוא יבוא?...

הן יש לי היום יום הולדת,
בשנה שעברה הוא שכח,
וגם בשנה שלפני שעברה
לא זכר, תמיד הוא מבולבל כל כך.
עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות,
אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות,
אלוהי השמשות והירחים,
אלוהי המתנות והפרחים,
עשה שיזכור השנה,
עשה שיביא מתנה.

אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש,
זה שהרכין את ראשו אל ראשי,
אלוהים שלי, כבר אחרי שלוש,
ואצלי זה כבר קצת אחרי שלושים...

טוב, אז יש לי היום יום הולדת -
טוב, אז מה אם הוא שכח, אז מה יש?
בכל שתי דקות אישה נולדת,
בכל שתי דקות נולד איש טיפש.
לא צריך שום ניסים, אלוהים גדול,
הוא פשוט שכחן, הוא שוכח הכל.

אלוהי השמשות והירחים,
אלוהי השום דבר,
אלוהי השוכחים -
אז מה אם חלפה עוד שנה?
בגלל זה מוכרחים מתנה?...
אלוהים שלי...


היום, הדברים שונים. הרבה מים עברו, תהליכים, שיחות, היום כבר מתייחסים ליום ההולדת שלי.

והחוקי אהובי, מצטיין בזה (כשהו לא מנסה להפתיע).

והשבוע, השבוע אני מחליפה קידומת. כרונולוגית, אני אהייה בת 40. בנשמה בלב ברצון אני עוד בת 5 . צריכה שיחבקו חזק חזק ויבטיחו שהכל יהייה בסדר.

והפעם שגם יקיימו.