פוסעת בעקבות האהבה

תם ונשלם פרק לימודי המשחק הנוכחי.

שבוע אחרי שעזבתי את הכיתה,

שעות ספורות לפני השיעור של היום,

התקשרה סופסוף המורה.

היא שחקנית טובה. אבל לא יכולתי שלא לשמוע,

את האילוץ בדבריה. את העובדה שהתקשרה, כי אמרו לה.

אמרה שאני לא מבינה נכון. שלקחתי את הדברים לכיוון הלא נכון. והכי הכי...

מה פתאום, אני מתייחסת אליהם כסמכות. למה אני מקבלת את דבריהם בצורה כל כך חריפה.

הן הכל אורך הדרך, הם אמרו שזו דעתם בלבד. שמותר לנו לחלוק עליה. נו, באמת. באתי ללמוד,

להעשיר את עצמי. לקבל מהם. אם אפילו זה לא ברור. מה יש לי לחפש שם.

ומצד שני, אולי באמת אני מתייחסת לכל הדברים בכובד ראש מוגזם. אולי באמת זה שהם מורים,

לא אומר שצריך לקבל את דבריהם ברצינות. ואולי...רק אולי, אני שוב בורחת . הורסת כל דבר טוב

שיש לי ביד.

בכל מקרה...

זהו.

תם ונשלם.

אין יותר לימודים.

תעצרו את החיים.

אני רוצה לרדת.

זוחלת שוב למתחת לפוך, משתבללת

כרית על הראש.

די.