לפני 17 שנים. 4 בפברואר 2007 בשעה 0:27
בעוד ימים ספורים, תמלא חצי שנה להתאזרחותי בכלוב.
תקופה מלאת סערות מחד ומלאת שלווה ורוגע מאידך.
ודבר אחד ברור ומזעזע למדי , שגיליתי על עצמי.
אני מתביישת.
מתביישת בדברים שקרו לי.
ולא נהגתי שונה.
מתביישת במחלות, צלקות, מצוקות.
מתביישת להודות בהן. מול הסביבה.
ואז, הגעתי לכאן. מכל המקומות שבעולם.
הכלוב. אתר סקס "סוטה" . וכאן, כאן מצאתי שלוות נפש.
כאן מצאתי את הכוח להוציא לאור את כל הדברים.
כאן, על פני דפי הבלוג הזה, פרשתי, כתבתי, סיפרתי, את הכל.
את כל מה ששמרתי בתוכי מילדות.
היום, קראתי את ספרו של ח'ליל גובראן "הנביא והתלמיד" ובסופו, אמרת כנף
שסגרה לי את המעגל...
"כשאתה מספר את בעיותך לשכנך, אתה מגיש לו חלק מלבך.
אם הוא בעל נשמה גדולה, הוא מודה לך.
אם הוא בעל נשמה קטנה, הוא מזלזל בך"
נשמות גדולות.
}{
