פוסעת בעקבות האהבה

וולנטיין...חג האהבה. החג הכי מצחיק בשנה.

עזריאלי... שעה חמש לפנות ערב.

קניון שלם צבוע בוורוד של דובונים ושוקולדים

ואדום של בלונים וסרטים וחזיות ותחתונים...

חנויות הומות אדם. בעצם...לא אדם. חנויות הומות גברים.

מבט עמום, המום על פניהם. החצי הזה של המין האנושי,

אלה שיושבים בד"כ עם פרצוף תשעה באב, עוקבים אחרי האישה,

עמוסים בשקיות, ממלמלים מתחת לשפמם...נוווווווו,

עוד חולצה...

עוד חזיה...

כמה כאלה היא צריכה...

דייייייי...

לא עוד חנות....

רגע...מה אני אומר למנהל הבנק מחר???

בעצם...אני אסתדר איתו.

רק שתיקח את הכרטיס ותניח לי בשקט...


החצי הזה של המין האנושי, אלה שמחובר אליהם בולבול

ממלאים את החנויות במבט מטורף

ממלמלים לעצמם, אסור...אסור לחזור הביתה בלי מתנה...

מתגנבים התגנבות יחידים למחלקות הלבנים, מנסים להראות טבעיים

ומגניבים מבטים בוחנים אל מגוון התחתונים והחזיות...פרצופם אדום ממבוכה...

והמוכרות, הן כמו נמרות...מריחות את האימה. תופסות את אלה המשדרים לחץ הכי גדול...

שולפות חזיה במידה E או F ומנופפות מול עינהם המשתאות...

ולצידה, תמיד ישלף זוג תחתוני חוטיני אדומים, רצוי עם פומפונים...

והגברים...אם היה אפשר לרתום את ההסטריה שלהם ולהפיק ממנה אנרגיה...

רמת גן היתה מוארת באור יקרות...

וכמו נמלים, הם רצים מחנות לחנות מברכה למתנה, מפרח לבלון.

ובחנות אחת...עמדה מוכרת ושוחחה בטלפון עם בן זוגה.

בקשה להזמין אותו לארוחת ערב לכבוד חג האהבה.

צדיקה אחת בסדום...


העולם מצחיק...אז צוחקים


חג אהבה מצחיק ומרגש ומשעשע ומהנה לכולם

[b]