יש לי אח קטן,
שלא מזמן בא לעולם...
(הוא תכף יהייה בן 30)
אני הבכורה והוא הצעיר.
בסנדוויץ, יש לנו עוד אח .
שנינו, האמצעי ואני, יצאנו דפוקים,
כל אחד בדרכו הייחודית.
וזה הקטן, השובב...
הוא ידע תמיד לרצות את ההורים מצד אחד
ולעשות בדיוק מה שבראש שלו, מצד שני.
וכך...הוא סיים תיכון, עם 20 יח' ראליות, בהצטינות,
מה שהניח את דעתו של אבא שלנו
ועם עוד 20 יח' במוסיקה, שזה מה שהוא רצה.
ואח"כ, אחרי שהוכיח לאבא, שהוא יכול,
הלך ללמוד מוסיקה.
סיים "רמון"
ואח"כ תואר ראשון בקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה
ונסע לעשות תואר שני ודוקטורט בארה"ב.
האמת, שלא ידעתי עד כמה הוא טוב, עד שהתקבל
לכתוב מוסיקה עבור אחד מארועי המוסיקה הקלאסית הנחשבים בעולם.
והיום....היום הוא חוזר לחודש.
יום מוזר.
בצהריים, אזכרה לסבתא שלי.
בערב הוא חוזר.
עצב ושמחה מהולים יחד...
ואני לא מאמינה,
אבל אני מתרגשת.
ממש.
סופסוף נהייה שוב כל האחים יחד.
הכבשה השחורה - אני
הסנדוויץ
ואחשלי - ילד שלנו מוצלח.
לפני 17 שנים. 16 במאי 2007 בשעה 6:17
