סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פוסעת בעקבות האהבה

לפני 17 שנים. 23 ביוני 2007 בשעה 15:40

אחרי הפגישה, על דיאט והום פרייז,

אחרי השתטות ומגלשה

היה לי נורא חשוב שתבין.

שתפנים, שהדברים הם לא כמו שנראים לך

שהמציאות היא לא באותה הנקודה.

שהנקודה ההיא, היא הפיקציה

והמציאות, היא החיים.

אבל אתה התעקשת

ובעטת

והעלבת

ופגעת

וניסיתי שוב,

למרות שזה כבר לא היה כל כך חשוב

ועדיין, אתה באותה נקודה,

כבר יודע לעטוף אותה בבולמי זעזועים

וכמעט לא בורחות לך הפגיעות.

אבל הן בורחות

ולרגע, האינסטינקט, כמעט רצה להסביר שוב.

אבל עכשיו, בדיוק הרגע, שמתי לב

שלי, זה כבר לא חשוב.

הלך הפלא.




*לקוראות נ ו ט. הפוסט הזה, לא מיועד לאף אחד שאתן מכירות.
תנשמו עמוק ותרגיעו.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - הלך הפלא. נשאר משהו?
}{
לפני 17 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - אוקייי...זה לא מיועד לאף אחד שאנחנו מכירות...
אמהמה...
דוקא יש לי הרגשה שאני כן מכירה...
מדובר בזן נפוץ בארצנו של יצור אנושי ושמו - גבר-
ליצור הנ"ל חסרונות אין ספור (ביניהם:אבל אתה התעקשת

ובעטת

והעלבת

ופגעת...)

אבל....יתרון אחד בולט ובלתי ניתן לערעור...

לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י