ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 7 שנים. 10 ביוני 2016 בשעה 7:49

סבא שלי מת.
סבא שלי שהלך הכי מהר מכל האנשים שאני מכיר גם כשהברכיים שלו כאבו לו נורא והוא לא אמר על זה כלום.
אף פעם.
כלום.
רק הלך מהר ואהב אנשים שאהבו אותו בחזרה.
הסבא הזה שלי, שלימד אותי להתגלח, שגם כשהאלצהיימר לקח אותו התעקש להתגלח יפה כל בוקר וללבוש את החליפה והעניבה שלו ולצאת החוצה ולאהוב אנשים כמו שרק הוא ידע.
סבא שלי נסע לאסואן כי הוא רצה לראות את הסכר ואף אחד לא עשה לו כלום למרות שהוא היה יהודי על גג של רכבת באמצע שומקום.
הוא חזר עם חוויות של אנשים משם.
גם מאיטליה.
גם ממקומות אחרים.
ורק כאן הילדים שלו לא עשו כלום חוץ מלהתבייש בו ולריב על הכסף שאין לו.
האלצהיימר לקח את הסבא הזה שלי לפני שנים והשאיר לי רק קליפה.
"אני זוכר אותך, אתה הנכד שלי"
גם עם אלצהיימר הוא אהב אותי נורא ואני לא יכולתי לשבת שם ולהחזיק לקליפה השדופה הזו את היד בלי לחשוב על האובדן שלי.
ועכשיו,
עכשיו סבא שלי מת.

לפני 7 שנים. 29 במרץ 2016 בשעה 20:32

"אבל לא בא לי ואני לא רטובה בכלל"
"אין לך מושג על מה את מדברת בכלל, את במחזור ומדממת, לא? זה הכי רטובה שיש, עכשיו תפשקי"

לפני 8 שנים. 9 בפברואר 2016 בשעה 20:51

"יום משפחה שמח!" היא כותבת לי ואני מחייך.

כל היום.
אני מחייך.

 

 

 

גם בפה.

לפני 8 שנים. 22 בינואר 2016 בשעה 13:21

" אתה יודע שאני גומרת רק כשאתה אומר לי, אני רק מסבה את תשומת ליבך לכך, שאולי בא לך שאני אגמור."

לפני 8 שנים. 19 בינואר 2016 בשעה 22:49

"כולם רוצים לשנות אותי" אומרת לי האישה שאני אוהב באחד הלילות הקשים שלנו.
"את לא צריכה להשתנות" אני אומר לה בלילה אחר של אהבה "צריך רק לגלות לך את כל הדברים שהם את ואת עדיין לא יודעת מהם. את לא צריכה להשתנות כשאת פשוט יכולה להיות הכל. רק תרצי"

לפני 8 שנים. 17 בינואר 2016 בשעה 21:38

לפעמים, אני פשוט לא מבין את זה, שהמקום הכי בטוח שלה לשאול שאלות ובכלל, להיות, זה בידיים שלי.

 

היא אומרת, שזה לא שאני לא מבין, זה שלפעמים אני פשוט שוכח.

אני אוהב אותה.

לפני 8 שנים. 15 בינואר 2016 בשעה 0:12

"את מי דוד הכי אוהב?! את מי?!"
"אני!"
נשמת חייו השישית של הדוד שלה יודעת שהדוד שלה תמיד יהיה שם בשבילה.
אבל רק כמעט.
תמיד.
רק כמעט.

לפעמים אני מרגיש כל כך זקן.

לפני 8 שנים. 12 בינואר 2016 בשעה 23:06

ביום השנה הראשון שלנו אני מנשק אותה בצוואר כמו בפעם הראשונה.

 

כמעט.

לפני 8 שנים. 2 בינואר 2016 בשעה 21:23

"השפתיים שלך רטובות, ניסית לירוק עליי לפני רגע?"

לפני 8 שנים. 2 בנובמבר 2015 בשעה 23:07

"לא, אתה טועה, זו מערכת יחסים לא שיוויונית שבה לא מעניין אותך כלום מהצרכים והרצונות שלי"
"את צוחקת"

ובכן, מסתבר שהיא לא ושזה מעמיד לי את הזין.