עוד לא בטוח... נראה...

אז היא הגיעה לארץ.
היום הייתי ביום מילואים, דווקא היה נחמד.
שמענו הרצאות, אחת מהן על שפעת, ולקחו אותנו לטייל עם נהג הזוי לגמרי.
"זה לא עובד" הוא צרח עלינו בהיסטריה וניסה לסובב את הנורה "צריכים לסובב את פתח המיזוג שזה יעבוד וזה לא עובד".
"הרסתם לי את האוטובוס!".
המפקד האהוב לקח לו בשקט את היד ושם אותה במקןם הנכון.
והופ, כשמסובבים את הפתח של המיזוג זה עובד באמת.
זה היה אחרי שהוא דרס קסדה של אחת מהחיילות במעבר ותחקר את השוטר כמה קשה זה להעביר סמים בלי להתפס.
כן, בהחלט יום מילואים נחמד.
מהמקום הקרוב הזה שלפני שהאצבעות שלנו נפגשו המראה של הציפורניים שלה שרט מתוכי שבריר זמן אחר של סימנים מדממים.
כאלה שהייתי צריך להשתמש במראה כדי להינות מהם.
לא נגעתי בה והיא ירדה מהאוטובוס ונעלמה.
אז כן, היא הגיעה לארץ והתרוצים העלובים שהצלחתי להפיק מתוכי לא אמיתיים.
אני פשוט לא מוכן לשבת עם עוד אנשים ולחלוק אותה בלייב.