לפני 16 שנים. 24 באפריל 2008 בשעה 5:22
בלילות שכאלה אני אוהב להיות עירום עד למתניים ולכלוא את האנרגיות בחבלים שאני כורך על אחרים.
בלילות שכאלה אני מסתובב ברחובות ובקושי נוגע במדרכה.
בלילות שכאלה של פעם.
בלילה הזה אם האופנוע היה תקין יותר הייתי נעלם לעשרות רבות של קילומטרים אפלים וחוזר בבוקר מותש עם אצבעות מעוקלות ברעב ופה שותק.
במקום זה, על המחצלת שהיא פרשה בחוץ מתחת לכוכבים, כשהיא מאכילה אותי שקדים ופיסות של קליפות תפוזים מסוכרים אני שוכב על הגב
ומקשיב לדשא צומח.
