לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 9 שנים. 12 במאי 2014 בשעה 21:36

את המילים שעברו בינינו אני מוחק באותה עדינות שבה הן חותכות בי זכרונות.

Match Girl - מדויק, מזוקק כל כך שאפשר ממש לגעת בעצמנו דרך הבבואה.
לפני 9 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - ככה זה עם הקצוות של הסקלפל.


תודה.
לפני 9 שנים
Miss Hide - למחוק בעדינות... זה יפה.
לפני 9 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - וכואב. גם.
לפני 9 שנים
להבה חשופה - סליחה. הכותרת? לא הבנתי את הקשר לפוסט.

זו רק אני.
לפני 9 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - אני אסביר לך.
לפני 9 שנים
קושית​(שולטת) - כואב
לפני 9 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - מאוד.
מאוד.

אני חושב שהכואב באמת מגיע רק הרבה אחרי.
לפני 9 שנים
קושית​(שולטת) - הכואב, כואב תמיד.
בהתחלה מדמם
אחר כך צלקת
ואחר כך כאבי פנטום
לפני 9 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - מסקינטייפ.
קצת כמו גלד שמושכים בו כ להזמן כדי לראות אם כבר יש בשר חדש מתחתיו.
לפעמים
אין.
לפני 9 שנים
קושית​(שולטת) - בסוף בסוף מגיע הגלד
ואז רק מלמטה ממשיך הדימום, פנימי, בלי שאף אחר רואה, ורק את/ה מרגיש/ה
לפני 9 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - זה קצת כמו החיוך הפלסטי הזה שיש באירועים כדי שאף אחד לא ידע שהפינגר פוד זוועתי?
מסיכות.
לפני 9 שנים
קושית​(שולטת) - לכל אחד יש מסכות, מלא מסכות, לפעמים אפילו כשלבד, אתה מנסה להוריד את המסיכה ומגלה שאין כלום למטה, וזה מפחיד.
כן כן כמו באירועים.
לפני 9 שנים
קושית​(שולטת) - לכל אחד יש מסכות, מלא מסכות, לפעמים אפילו כשלבד, אתה מנסה להוריד את המסיכה ומגלה שאין כלום למטה, וזה מפחיד.
כן כן כמו באירועים.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י