סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 10 שנים. 12 במאי 2014 בשעה 21:36

את המילים שעברו בינינו אני מוחק באותה עדינות שבה הן חותכות בי זכרונות.

Match Girl - מדויק, מזוקק כל כך שאפשר ממש לגעת בעצמנו דרך הבבואה.
לפני 10 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - ככה זה עם הקצוות של הסקלפל.


תודה.
לפני 10 שנים
Miss Hide - למחוק בעדינות... זה יפה.
לפני 10 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - וכואב. גם.
לפני 10 שנים
להבה חשופה - סליחה. הכותרת? לא הבנתי את הקשר לפוסט.

זו רק אני.
לפני 10 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - אני אסביר לך.
לפני 10 שנים
קושית​(שולטת) - כואב
לפני 10 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - מאוד.
מאוד.

אני חושב שהכואב באמת מגיע רק הרבה אחרי.
לפני 10 שנים
קושית​(שולטת) - הכואב, כואב תמיד.
בהתחלה מדמם
אחר כך צלקת
ואחר כך כאבי פנטום
לפני 10 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - מסקינטייפ.
קצת כמו גלד שמושכים בו כ להזמן כדי לראות אם כבר יש בשר חדש מתחתיו.
לפעמים
אין.
לפני 10 שנים
קושית​(שולטת) - בסוף בסוף מגיע הגלד
ואז רק מלמטה ממשיך הדימום, פנימי, בלי שאף אחר רואה, ורק את/ה מרגיש/ה
לפני 10 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - זה קצת כמו החיוך הפלסטי הזה שיש באירועים כדי שאף אחד לא ידע שהפינגר פוד זוועתי?
מסיכות.
לפני 10 שנים
קושית​(שולטת) - לכל אחד יש מסכות, מלא מסכות, לפעמים אפילו כשלבד, אתה מנסה להוריד את המסיכה ומגלה שאין כלום למטה, וזה מפחיד.
כן כן כמו באירועים.
לפני 10 שנים
קושית​(שולטת) - לכל אחד יש מסכות, מלא מסכות, לפעמים אפילו כשלבד, אתה מנסה להוריד את המסיכה ומגלה שאין כלום למטה, וזה מפחיד.
כן כן כמו באירועים.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י