לפני 8 שנים. 6 ביולי 2015 בשעה 23:11
אני שומע את הקול, את הבאסים והניעות הקטנות של הרצפה ואת התנודה של שיערות הזרועות שלי באוויר ומתכסה במוזיקה שהולמת בי כמו בשמיכה אהובה מלפני שנים, הבהונות שלי מתחפרות עמוק כמו שאני אוהב רגע לפני שאני נרדם ואני לא יכול יותר ומניף את הידיים לאוויר ונופל וקם ועף ומאושר בתוך הצלילים האלה שפועמים בי בקצב של הזין שלי בתוכה.
"אני מתה על זה שאתה מוצא לעצמך בלטה ולא זז ממנה כל הערב" היא אומרת לי ומנגבת ממני את הזיעה.
אני מחייך בפה ומתעלם בלב.
אני לא מצליח לגדול.