במסגרת השדרוג שעבר הסלולרי שלי ממכשיר קטן נחמד ופשוט לדור שלישי בתח.... אה.... בישבן. זהו דור שלישי בישבני הענוג.... אה.... לא, לא... לא דור שלישי של מכשירים סלולריים שאני מגדל בישבני הענוג למרות שהם רוטטים ונחמדים כאלה ו..... אה.... מיצינו את הקטע עם הסלולרים והישבן שלי. עד כמה שהוא ענוג.
בכל מקרה, החלטתי שלא להמתין שם ושוב הלכתי לבקר את כיכר המושבות.... קצת רשמים.
מצאתי חנות עם הרבה הרבה יותר שרוכי עור צבעוניים.... יפים..... חבל על הזמן..... אבל טכניקת העיבוד שלהם הופכת אותם לחלשים. מאוד. הם נחמדים כשמחזיקים עשרה מהם ביד (ועושים צליל לא רע) אבל הם קצרים יחסית, 90 ס"מ, ואני מעדיף את השרוכים שיש אצל הסנדלר השכונתי.... הנבלה החביא אותם אחרי שהוא ראה אותי ממשמש אותם ומסרב לומר לי היכן הוא משיג אותם.
אה כן... גם מצאתי שרוכי עור... בצבע ירוק גועלי, שחור מגעיל וזהב חרא. היה עוד צבע. אבל רק אלוהים, הבחורצ'יק והצפרדע שהוא ליקק יודעים מה עבר לו בראש כשהוא המציא אותו.
אוף... חם לי..... ושבעתי מקלחות קרות.....
לפני 17 שנים. 20 באוגוסט 2006 בשעה 12:48
