סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד לא בטוח... נראה...

קצת על עצמי וכל מי שגר בתוכי...
לפני 18 שנים. 24 באוקטובר 2006 בשעה 8:52

היא הילדה החדשה במכירות.
כבר לא כל כך ילדה.
הבוקר שוב נפגשנו במטבחון.
שוב כמעט נפלה לה הכוס מהידיים והייתי צריך להזכיר לה לשים חלב כמו שהיא אוהבת.
כל זה בגלל שפעם אחת הגעתי ישנוני לחלוטין לעבודה ודיברתי איתה בקול שקט, סדוק וגרוני והסתכלתי עמוק אל תוך עיניים היפות שלה?
היא בקושי אומרת לי שלום מאז.
למה? בגלל שהייתי מספיק נחמד כדי לשאול אותה לשלומה ואיך היא מסתדרת וכאלה?
נשים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י