עוד לא בטוח... נראה...

הבטחתי סמס אבל במקום זה אני כותב.
אין לי חשק להעיר אף אחד עכשיו.
הערב התחיל בזה שהשכנה שלי חסמה אותי.
לקח לה רבע שעה, האוטו נעל את עצמו פעמיים, עד שהיא מצאה איך להניע אותו ולהזיזו.
פגשתי את הפנים שמאחורי הניקים, חלקם.
אתן יפות ומיוחדות ופעם אולי תדעו כמה טוב היה לי לראות אתכן, דווקא הלילה.
ישנו זוג אחד שעדיין עוד לא אבל לא יצא הפעם, אמרו לי שהייתם עסוקים.
זה מדהים לראות איך אנשים שטוב להם נראים כל כך יפה.
ולמי שתהה, אני זה שכשהואיל בטובו לגרור את עצמו לרחבת הריקודים רקד באינדיבידואליות תנועתית.
זה אומר שאין לי הרבה חוש קצב, לפעמים איכפת לי יותר לפעמים פחות.
עברה לידי בחורה מטופחת, נקיה ומסודרת אבל עם ריח של כוס.
ראיתי ציצים ותחתונים.
ותחת גם.
ילדה יפה אחת אמרה לי מילים יפות על הבלוג.
תודה.
היה לי נפלא ונחמד וקיבלתי כרטיס מועדון שחור.
בדרך חזרה חשבתי לפרסס בנתניה ולחזור אבל היה כל כך קר בויניל שחזרתי הביתה יותר מוקדם ממה שתכננתי.
ולא.
לא הגעתי עם תחתונים אדומים.
חיפשתי אבל לא מצאתי אותם.
כנראה שהם היו רק הד קלוש של זכרון מהעבר.
הגעתי בתחתוני בוקסר צמודים עם ציור זרחני של דרקון סיני.
אף אחד לא ראה.