עוד לא בטוח... נראה...

"יש לו חצאית סקוטית"
"אל תצביע, זה לא מנומס"
היא גוררת את החבר שלה שנשאר המום מול החצאית היפה שלי.
בסוף לא היו סוללות.
לא הצטלמתי גם במסיבה.
אוף.
היום התחיל לא רע, ישנתי קצת בלילה, לא הרבה והתעוררתי בעשר.
לא היו לי שום רעיונות בראש והיות ולא ראיתי את עצמי נדחס לתוך טייץ ירוק קפצתי לדנה.
בפעם שעברה שהייתי שם ליטפתי את הבד האדום של החצאית הזו איזה חצי שעה, בערך.
אבל כשנכנסתי בדלת עוד הצלחתי לומר שלום לפני שהלכתי ולקחתי את החצאית.
לא צריך לשאול את דנה מה היא ממליצה.
זה בסדר.
היתה התלבטות קלה לגבי גופיית הרשת ובחרתי אחת אחרת, במקום.
עמדתי שם בחנות ואנשים מבחוץ הסתכלו עליי, עשיתי להם שלום יפה.
היה אחלה.
אחת מהן אפילו חזרה בחזרה ואמרה לי "יפה, יפה".
התעלמתי באלגנטיות מהעובדה שאפילו אמא שלי הפסיקה לקרוא לי ככה ונעשה לי חם בלב.
בגוף כבר מזמן היה לי חם.
צמר נעים.
בצהריים הספקתי לישון בדיוק חצי שעה.
חוץ מטלפונים אינסופיים לא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר חוץ מלהתנפנף בחצאית הזו.
בערב הלכנו לאכול ואני החלטתי לבדוק את התגובות לפני המסיבה.
כמה שלא תסדר את החצאית, בסוף תתיישב על החלק הרטוב של המושב של האופנוע.
זה היה פחות קריטי אם הייתי לובש תחתונים.
ברמזורים כשאתה נותן גז את המטרים הראשונים אתה לא תראה.
החצאית תתנפנף ותסתיר לך הכל.
מבטי הערצה זה דבר מחמם.
החצאית התנפנפה סביבי כל הנסיעה.
בחורות עשו לי שלום מרכבים.
בחורים צפרו לי וצעקו לי "כוסית, כוסית" היה כיף היסטרי לעצור לידם ברמזור ולראות את הפרצופים המבועתים שלהם כשחשפתי רגל שעירה.
וגם קצת מהישבן.
אבל את זה לא סיפרתי בארוחת הערב.
היה חם ונעים מתחת לחצאית ולא היו לי מגפיים מתאימות וזה ביאס אותי רצח.
פעם הבאה.
היה נפלא במסיבה.
רקדתי קצת וגיליתי שסבב השלום שלי מתארך ואני ממש נהנה לדבר עם אנשים.
אלואים! אנשים! כמה שאתם יפים!
הגעתי מאוחר ואמילי אמרה שים כבר לא מציירת יותר אז רק יצא לי לראות ולא להרגיש.
החצאית לא בדיוק עזרה לי לכבוש את בנות המין היפה.
שני שקי אשכים הונחו בכף ידי השמאלית, כאילו במקרה.
מישהו ליטף לי את התחת.
כמה פעמים.
וצבטו אותי גם.
אחר כך זה השתפר קצת.
קצת הרבה, אפילו.
היה מעט צפוף מבדרך כלל אבל היה פשוט כיף.
ישנתי בהפסקות עד אחר הצהריים ובישלתי קצת (אורז עם בשר).
יצא בסדר.