עוד לא בטוח... נראה...

אני חושב על זה כבר די הרבה זמן.
טוב, לא הרבה.
רק מהרגע שהפסיק לכאוב לי רצח.
אני ימני.
אני חושב.
כלומר, יד ימין שלי מדוייקת ואני משתמש בה הרבה.
אבל יד שמאל זו היד החזקה שלי.
לא יודע למה אבל כשצריך לעשות משהו מדוייק אני משתמש בימנית ובשמאלית בשביל דברים שמצריכים חוזק. כח.
הכאב בכתף השמאלית בער בי כמו שלהבת אש.
זה נשמע נחמד ויפה אבל ה"יפה והנחמד" שאפשר לכתוב לבלוג קצת שונה מהמציאות.
במציאות הכאב היה קר וחם והתחושה היתה של שיפוד מלובן שנעוץ לי בתוך הכתף ומפעם לפעם יד נעלמה היתה מגיעה ומסובבת את השיפוד הזה רבע מעלה ימינה או שמאלה.
אני חושב שזה קרה כי הייתי מכווץ מדי.
כל השנים האלו.
איתה?
איתם?
איתי?
ועכשיו כשאני יותר חופשי ויותר משוחרר הגוף לא יודע להתמודד עם זה.
או שאולי כן וזו הדרך שלו להראות לי כמה כאב היה שלא שמתי אליו לב ושאולי כדאי שלא לחזור על זה יותר.
לא יודע למה דווקא השמאלית ולא הימנית.
לא יודע.
לפעמים אני נתקע עם תשובות שאין לי עבורן שאלות.