עוד לא בטוח... נראה...

מוזר.
אני עייף.
כל כך עייף.
שינה קצרה ולא מספקת בימים האחרונים.
בלילה שבין שבת לראשון לא נרדמתי כמעט בכלל.
נרדמתי לחמש דקות לשינה עזה וחלום מוזר.
כשאני חולם, זה אף פעם לא בגוף שלישי.
הדברים תמיד קורים לי ואני מתבונן מתוך עיניי, לא צופה מהצד.
אבל באותו החלום הסתכלתי על עצמי מהצד, ראיתי אותי כמו שתמיד רציתי, משיג את כל החלומות, כל המאוויים.
כל מה שאי פעם איחלתי לעצמי.
עקבתי אחרי עצמי תקופה מסויימת ואני זוכר שהרגשתי עצוב, כבוי.
לא הבנתי למה בכלל.
רק אחרי הרבה זמן חלום הבנתי שאני לא חולם את עצמי בגוף שלישי.
אני חולם את עצמי ומסתכל על מי שפעם רציתי להיות וכמה שזה לא נכון לי.
מתנה.
פשוט מתנה מהחיים היה החלום הזה.
התעוררתי ברגע.
חמש דקות.
אני יודע כי קצת לפני הסתכלתי על השעון.
עייף, מותש.
מאושר.
הילד יצא מהמוסך.
החלפתי בלמים ושרשרת.
אני עם הדוקטור כבר שש שנים כמעט והוא כנראה מעריך את זה כי קיבלתי הנחה ולא ביקשתי אפילו.
לקחתי אותו לטיול קצר, פיצי.
האושר הזה של להרגיש אותו שלם ובריא ומקפצץ כמו עז הרים התלווה לחיוכים מטורפים בקסדה.
רכבתי לאט.
ידעתי שאני יכול יותר מהר.
הילד ידע שהוא יכול יותר מהר.
הגרגור שלו מתחת לתחת הבהיר לי שאני יכול להתחיל לחשוב על יום קצר בעבודה.
דווקא לא.
אני אוהב את הבוס שלי.
ולמרות שהעבודה הזו מטורפת וקופצנית אני משתדל מאוד להיות הכי טוב שאני יכול.
לא רק בשבילו, גם ובעיקר בשבילי אבל הוא נתן לי הזדמנות והאמין בי.
אז הוא זוכה בי ובכל מה שאני יכול לעשות.
פאק, אני צריך לקרוא וללמוד כל כך הרבה בשביל העבודה החדשה הזו.
לא צחקתי לרגע כשכתבתי שהרבה תלוי בי עכשיו ואם הפרזנטציה שלהם לא תצליח זה לא יהיה טוב בכלל.
אבל זה לא יהיה בגלל שאני לא השתדלתי.
לא.
זה לא.
האחיין היפיוף שלי נולד היום וביום שישי אני הולך לשחק קצת בלהיות דוד.
יש לו חגיגת יומולדת ואני אהיה שם רגע לפני שאני מגיע לגנון.
מעניין אם אצליח לגנוב איזו שעה של שנת צהריים בשמש הנפלאה הזו שחזרה אליי.
אחת מהדירות שרציתי לראות חזרה לשוק היום ונראה שישנן עוד שתיים פוטנציאליות.
הכאב בכתף נדד במורד הזרוע, מסתבר שהרצועה שהיא הכריחה אותי ללכת איתה עוזרת.
גורמת לכאבים אחרים, גם. הרבה פחות עכשיו.
אבל היא עוזרת.
גם השינוי שעשיתי בגוף ובראש.
עושה.
עדיין.
אני מוצא את עצמי דרוך.
שמח.
מאושר.
גם.
ועדיין.
מחפש מוזיקה שתנסר אותי לחתיכות.
תגרום לי לשיר.
לצעוק.
לרצות לרקוד כמו מטורף עד שאפול.
ולא.
השירים שאני שר לתא הקולי שלי לא נחשבים.