מאז יום ההולדת של השטן הדרום תל אביבי בשבת האחרונה, הימים במגמת עליה.
קבענו אני וביגוס שמכיוון שאני נוסעת תל אביבה באותה השעה בה הוא מוריד את היורש בביתו,הוא יחזור איתי תל אביבה. חיכיתי לו בנקודה שקבענו, צפיתי בו ממרחק מתוך האוטו בזמן שנפרד מהיורש, הוא נראה לי מקסים מרחוק באותה המידה כמו מקרוב.
קישקשנו לנו בדרך והוא הציע שנעלה אליו למשקה ככה אכיר את העלמה ונלך ביחד ליום ההולדת. כמובן שהרעיון קרץ לי.
כל הערב זרם לו היטב, ביום ההולדת היה נחמד נורא,חזרתי לחייך, נהנתי להשתטות, לפגוש את כולם ולהכיר חדשים.
ביום למחרת יום ההולדת הלכתי לעבודה, הייתי עייפה, בעבודה הצליחו לעצבן אותי יותר ויותר, פיתחתי מחלה וכשחזרתי הביתה ביליתי בהמון מנוחה וצבירת כוחות (מהמחלה אגב עוד לא החלמתי 😒 )
ביום רביעי אחרי הלימודים נפגשתי עם הינשופה והכלבתול שלה, המסכן עבר סשן ציפורניים, לדעתי זה פשע לסחוב גבר לקוסמטיקאית שיצפה בכל התהליך. הגענו אליהם הביתה, היא בישלה לנו פסטה עם פירות ים- ליקקתי את האצבעות, כשהתחלתי לנקר מול הטלויזיה, הם הציעו לי מיטה ונרדמתי מיד.
את חמישי ביליתי בכמה סידורים עם הינשופה בזכרון יעקב, לקחתי אותה לעבודה וחזרתי הביתה אחר הצהרים.
בערב אחי המתבגר בן ה-15 מינה אותי למונית. הוא וחבריו המתבגרים היו צריכים הסעה לאיזו מסיבת פיג'מות בזכרון יעקב ולי נתנו את התענוג שבהסעה.
העמסתי על האוטו 4 מתבגרים חרמנים, שכמובן ראו אותי בזמנו במונית הכסף והתחילו לחפור לי על הנושא.
אחד החברים שאל אותי איך הגענו למונית, הסברתי לו שהיינו בדרך למסיבה ושעצרנו מונית. החבר אמר שהוא רוצה לבוא למסיבה כזאת ושהוא יביא שוט. אני מזכירה לכם, הילד בן 15.
בהמשך הנסיעה החבר שואל אותי, "תגידי, מאיפה השמלה הזאת שלבשת שם?", אז החלטתי לזרום עם החרמן ועניתי לו שאם הוא בקטע של בגדי נשים אני אקנה לו אחת, והוא בתגובה, "אני לא בקטע של בגדי נשים, אני בקטע של סאדו".
הנוער של היום- הכל הם יודעים.
אז עכשיו אני נחשבת לאחות המאגניבה.
נפתרו לי כמה מהצרות שפקדו אותי לפני מספר שבועות, כרגע נשאר לי רק לעבור את מבחני הסמסטר ולהחליט אם לעבור דירה תל אביבה, וזה גם בתנאי שהבחורה תחליט שהיא עוזבת בסוף את הדירה שאני רוצה- היא נורא מתלבטת וחברה שלי הונילית מפעילה עליה לחץ מתון שתזדיין משם.
מחייכת שוב,לרוב. קיבלתי כמה הצעות בימים האחרונים שנשמעו מאוד אטרקטיביות, אך מסיבות כאלה ואחרות הן לא יצאו לפועל.
חזרתי להיות אימו שוב.
המצב במגמת עלייה.
היום בערב ביגוס מופיע, אני הכנתי טבלת יאוש כבר מלפני שבוע, מצפה בקוצר רוח להגיע להופעה, ועוד יותר מצפה לדיסק, מהפעם הראשונה שהשמיע לי את האלבום הלא גמור בזמנו.
בהצלחה הערב.
לפני 15 שנים. 9 בינואר 2009 בשעה 12:43