אחרי שישי ושבת של למידה אינטנסיבית. למרות שזה היה בליווי מוזיקה, מחשב,צ'אט, טלויזיה, מסנג'ר- בו זמנית ולסירוגין, אבל כן, מספיק שלא הרמתי את הראש מהספרים במשך יומיים, זה כבר אינטנסיבי בשבילי.
כיוונתי את השעון המעורר בפלפון ליום ראשון 8:30, הצלחתי להתעורר ומיד התיישבתי ללמוד.
בשלב מסויים בצהריים נתקפתי פתאום בהתקף חרדה, הלב התחיל בדפיקות מואצות, הרגשתי לחץ נוראי והקיבה התהפכה לה.
בעוד מספר שעות, אני הולכת לעבור את המבחן הראשון של הסמסטר (אני נורא נלחצת ממבחנים) ולא רק זה, לאותו הערב, נקבע הדייט המיוחל. לא ידעתי ממה להלחץ יותר מהמבחן או מהדייט.
הינשופה האירה את עיניי ואמרה: " הלחץ הוא מהמבחן, הדייט- זוהי התרגשות".
ניסיתי ללמוד עוד ועוד ולהתרכז, ברוב הזמן הצלחתי, אך המחשבה נדדה למקומות אחרים. התארגנתי, ארזתי קלמר ויצאתי לדרך בביצ'מוביל לכיוון האוניברסיטה.
איפשהו על כביש החוף, הפרפרים שוב קפצו לביקור והצלחתי להתאפק מלעצור בשוליים ולהקיא את הנשמה. מאוחר יותר הפוטנציאלי שלח הודעה לאחל לי בהצלחה במבחן ועניתי לו שיש לי בחילה, אז הוא ביקש להתאפק ולשמור לו את הקיא. הרגעתי אותו שהוא אחד הגורמים לבחילה 😄
בסיום המבחן, שהיה לא קל בכלל- מזל שיש מועדי ב'- מקווה שלא אגיע לשם, התקשרתי אל הפוטנציאלי. סיימתי שעה מוקדם מהצפוי וקבענו שאאסוף אותו. לקח לי רבע שעה להגיע לביתו.
לא רציתי להאיץ בו בהתארגנות ומכיוון שגיליתי שגר לא רחוק מביגוס, עלה במוחי הרעיון לקפוץ אליו להעביר חצי שעה.
בעיה, לא ענה לפון.
חיכיתי רבע שעה נוספת,במהלכה עלה בי רעיון נוסף, לשלוח לפוטנציאלי הודעה המכילה איזה תירוץ ולהסתלק מהמקום במהרה, ההתרגשות הרגה אותי .חייגתי אליו. הוא ירד, נישק אותי לשלום ויצאנו לכיוון הפאב.
הוא הזמין בירה, מרטיני בשבילי. השיחה זרמה, הצחקנו אחד את השניה, תחקרנו, חפרנו,מחמאה ועוד מחמאה, עוד בירה, עוד מרטיני, המשך שיחה, עוד בירה ועוד מרטיני, ואיזה צ'ייסר בין לבין.
התחלתי לחפור לו על איזור העישון בפאב ולאחר שסיימתי לסרוק את המקום וסובבתי את הראש אליו- הוא הדביק לי נשיקה.
השפתיים מתחילות לחקור אחת את השניה, מרפרפות, קצת באויר, קצת צמוד יותר, הלשון נוגעת נגיעות קלות,השפה התחתונה נשאבת קצת פנימה, לאט לאט עולה גם התשוקה..
הוא מנשק יופי! זה היה נעים.
הגיעה השעה ללכת, ההצעה להשאר אצלו קרצה לי נורא, אבל ידעתי שעדיף לחזור הביתה.
הורדתי אותו בביתו, התנשקנו והוא הלך.
בהחלט השאיר בי רושם חיובי.
הספקתי עוד לקפוץ לשטן לתאם כמה דברים, על כוס קפה, לקראת הערב הגדול וממנו לביגוס, לביקור חברתי שלא הספקתי לעשות לפני הדייט.
אחחחח, לראות שלושה גברברים כאלה בערב אחד, זה לא בריא, יש לי לב חלש.
כל הטיולים האלה בדרום תל אביב, רק חיזקו בי את הרצון, שתקוע לי בראש 24/7, לעבור לשם.
פשוט חייבת, ורצוי בהקדם!
לפני 15 שנים. 19 בינואר 2009 בשעה 4:14