אין ספק שכמה כוסיות "בושמילס" עושות טוב לראש ולנפש.
בעודי לוגמת מכוסית מספר 3 כמדומני, החלטתי להניח את עכוזי על הצלב המסתובב למנוחה קלה. מיד הפציע עבד גבוה חביב במסכה והציע להיות לרגלי.
למה לא, חשבתי לעצמי וסימנתי לו לרדת. הוא ירד על 4 כשמגפי על גבו.
הפמיניסטית התקרבה והצעתי לה לשבת לצידי, היא כמובן הניחה את כפות רגליה עטופות העקבים על גבו גם כן.
בהמשך הצטרפה אלינו גברת אצבעות שוקולד והחליטה להעמיד את הסיגריה שלה בחריצו. כל הסיטואציה הזאת שיעשעה אותנו ולא יכלנו להפסיק לגחך.
"נו, תראו את שתי הנשלטות האלה", זרק לעברנו הכלבלב.
אז הדלקנו לנו סיגריות, ואפרנו, והעברנו אותן על גבו כאשר כל נגיעה מקפיצה אותו מעט.
התחיל סשנון של האנרגטית עם הכלבתול, כדי שנוכל לראות טוב יותר שתינו התיישבו על גבו והתחלנו לרכב לצלילי המוזיקה, מדי פעם מדליקות סיגריה נוספת, מאפרות, אני מעבירה ציפורניים על גבו, נותנת כמה מכות עם כף היד, המנוול הקהילתי עובר ותורם עוד סיגריה.
ואנחנו, אנחנו מבסוטות עד הגג.
"תראו, אני מתחלפת", זרקתי בחיוך לחברי בסביבה, מה ששיעשע אותם מאוד וגם אותי. האמת, נראה לי שכדאי להתחיל לבדוק את הענין יותר לעומק 😄
פייר, אהבתי.
נ.ב- תודה לבחור במסכה.
נ.נ.ב- גברת אצבעות שוקולד, הוצע לי ערב מפתה, מתי אני זוכה להנות ממנו ? :-)))) }{
לפני 15 שנים. 6 במרץ 2009 בשעה 20:12
