אני שונאת את השבוע הזה, מתחילתו ועד סופו, הוא לא נעם לי, עשה לי רע לגוף ורע לנשמה ואני רוצה שיגמר כבר.
אני רוצה שיגמר החודש שלא חידש לי שום דבר, ובכלל כל השנה הזאת שלא מוצאת חן בעיני.
אם אפשר היה להעביר את כל הזמן הזה בשינה או ע"י כפתור FF על שלט, לא הייתה מאושרת ממני.
בלילה שעבר חלמתי חלום, את רוב החלומות שאני חולמת אני לא זוכרת מיד בבוקר כשמתעוררת, אני גם לרוב לא מתעוררת בגלל חלום, מה שכן במהלך היום פתאום קופצים לי פלשבקים על מה שהתרוצץ לו בתת מודע בלילה, ואני יודעת בודאות גם שזה נחלם.
אז במהלך היום פתאום נזכרתי בחלום שהיה לי בלילה, בחלק ממנו, לפחות, ידיי ורגליי היו קשורות, הפה אטום במסקינטייפ עבה, מישהו משליך אותי לתוך מים עמוקים, אולי זה אגם אני לא בטוחה, אני מרגישה כיצד אני שוקעת, כיצד נגמר האויר לאט לאט, ואני לא לחוצה, לא בפאניקה, פשוט שוקעת , מסתכלת למעלה לכיוון פני המים יודעת שהחמצן עומד להגמר.
ניסיתי להזכר בהמשך, לא הצלחתי. מעניין מה החלום אומר.
אמא היום הציעה לטוס בקיץ לאנגליה או לסקוטלנד. אני, היא ואחי המתבגר. אמרתי לה שאני לא רוצה, שאם אטוס לחו"ל זה לא יהיה איתם כי אני לא רוצה להנות רק מנופים ומוזיאונים. היא בתגובה אמרה כן, תטוסי עם חברה, או חבר, רק איפה נמצא לך כזה.
וול, שאלה טובה, האמת שבגילי הצעיר יחסית גם אני מהרהרת בנושא לפעמים, ולאחרונה יותר ויותר, אני לא מצליחה שלא לחשוב שאולי אין את האחד שאני רוצה, שלא יהיו לי תלונות לגביו, שלא אשב לחפש בו פאקים מהדייט הראשון, שיעביר בי צמרמורת בנשיקה הראשונה וכמיהה וציפיה לפגישה הבאה. כזה שיפגין מספיק בטחון ועוצמה אך עם זאת רוך פתיחות וחולשה. כזה שיחייך אותי ויוכל לנהל איתי שיחה שלא מסתכמת בשאלות בנאליות והצעות מפגרות. כזה שיעשה לי וואו ורצון להתקשר לכל החברות לספר על הבחור המדהים שפגשתי, כזה שיקבל אותי עם המאזוכיזם שלי והדפיקות הקטנות שלי.
אולי אני סתם בונה ציפיות וגבר אחד שיכיל את כל זה, או שאולי באמת אין כזה.
אמרו לי היום שביומיים האחרונים אני כמו דג טורף עם שיניים קדמיות מחודדות מסומנות בדם ששועט קדימה, בוויב שלי.
אולי אני באמת כזאת ואולי זה מה שבעצם עשיתי באותו האגם קשורה ושוקעת.
לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 22:46
