חוויות

אני שונאת אנשים מתחכמים וכאלה שחושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם, אבא שלי הוא איש כזה.
היום הבטחתי לאחי שאסיע אותו לפלאפון כדי לתקן את המכשיר שלו שהתרסק, התעוררתי במצב רוח קרבי, התחלתי להתארגן ואז ל"שמחתי" הרבה גיליתי שדווקא היום אבי מגיע לחדרה גם כן ,למנהלת החשבונות שלו, ושהוא מעוניין לפגוש אותנו שם.
התכוננתי נפשית לסשן, העמסתי את אחי על האוטו והגענו לנקודת השרות.
התפתח ויכוח קטן עם נציג השרות שהיה לא נחמד בכלל, ואבי כמובן היה צריך להתחכם ולהראות לו שהוא יודע טוב יותר (כשבמקרה הזה הוא סתם יצא אידיוט), כאמור, אני שהתעוררתי לוחמנית, השתקתי את אבי (כשמבוגרים מדברים, אתה צריך לשתוק ), בטון תקיף,נמוך ודומיננטי הסברתי לנציג שחבל לו להתעסק איתי ביום זה והשארתי את המכשיר לשעה וחצי של תיקונים.

קפצנו לקניון כדי לשרוף את הזמן, אבא חפר בין לבין, כשאני ואחי עונים בנימוס וברוב הזמן מנסים להתעלם מבלבולי הביציות.
החלטתי לקחת על עצמי פרוייקט ולעודד אצל אחי קריאה,אז בזמן שחיפשתי את הספר שרציתי, אמרתי לו שיסתובב בחנות ויבחר ספר שמוצא חן בעיניו.
כמה שהתגאתי בו, מכל הספרים הוא בחר את סטפן קינג, ודווקא את "מיזרי". סטפן קינג הוא אחד האהובים עלי, ואת מיזרי קראתי לראשונה כשהייתי בערך בגילו.

בדרך חזרה,לנקודת השרות, בכניסה לחניון, בזמן שחיכינו שהמאבטח הרוסי יועיל בטובו לסיים את השיחה עם הנהג לפנינו ויגש לבדוק את הבגאז', עגלת קניות שאיזה אידיוט השאיר בצד ולא החזיר למקום החליטה להדרדר לכיווננו, ראיתי אותה מתקרבת,שועטת לעברי בסלואו מואושן, עד ששמעתי את ה"בום", העגלה נעצרה על הדלת שלי. ישר פרצתי בקללות ואבי החופר הצטרף אלי, כמה מרגש, דואט קללות של אב ובתו.
אספנו את המכשיר, הלכנו לאכול בשרים, אבא ואחי סטייק פרגיות ואני כבד עם פטריות פורטובלו ובצל על האש.

אז עברתי סשן חפירות עם אבא, סשן ויכוחים עם נציג שרות וסשן עם עגלת קניות.
כל כך הרבה סשנים ליום אחד.