היום הגיע טכנאי תימני חמוד והתקין לי את האינטרנט.
אז סוף סוף עברתי פלורנטינה.
שקט פה,
אני רגילה לבית שבו ישנה תנועה ורעש 24/7 ופתאום זאת רק אני, הנגר ממול שכל היום משדך משהו, או לפחות ככה זה נשמע, טוסטוס שחולף מדי פעם, זוג או קבוצת חברים שעוברת בשעות הערב מתחת לחלון, אספן בקבוקים שיש לו שעה קבועה בערב בה הוא גורר אחריו את העגלה הגדולה ו-אני!
אני מתרגלת לשקט, נהנת ממנו עד שימאס ואז אתעמק קצת בתל אביב עצמה.
יש לי עוד דברים לעשות כמו לבקר במשרד הפנים להחליף כתובת, לבקר בעיריה ולקבל תו לאוטו- בינתיים תרה אחרי חניות פנויות בפרברי הרחוב, לעשות טיפול לאוטו ולבקר במשרד הרישוי כי הכולירות לא שלחו לי את רשיון הנהיגה החדש, לבקר בבנק לשלם שכר לימוד- אוף, אני שונאת משרדים ממשלתיים ובירוקרטיה, לבלות שם שעות עד שפקידה מעצבנת מקבלת את פניך. בין הלימודים, המבחנים והעבודה, צריך למצוא זמן לכל זה.
השבוע אלך לראות גור חתולים שחור, שיארח לי חברה. חסר לי גן החיות שהיה לי בבית.
לפני 15 שנים. 7 ביוני 2009 בשעה 12:40
