חוויות

זהו זה, עשיתי את זה סוף סוף.
דחיתי ודחיתי את הקץ, עד שאי אפשר היה לדחות עוד.
לפני מספר ימים ארזתי את כל מטלטלי, הורדתי אותם לרכב, אחרי שסעדתי את הסעודה האחרונה בסושיה למטה ונפרדתי מהנשלט החמוד והפלרטטן שעובד בה, חיבקתי את החתול בזרועותי, עליתי על הביצ'מוביל יחד עם אחי שעזר לי,נפנפתי לביגוס לשלום מתחת למרפסת כשהוא שולח לי תגובה קרירה בחזרה, ונסעתי צפונה לצפון השרון, דרום הצפון או איך שלא תקראו לאיזור חדרה.
היה לי קשה לעזוב, כל הדרך באוטו התאפקתי לא לבכות ולאט לאט שקעתי בדכאון.
היום, כמה ימים אחרי, אני עדיין מנסה להתאקלם. כל הארגזים כבר פורקו, הבגדים בארון והחתולים ( שלי ושל אמא) מתיידדים בהדרגה. לפלורנטין אני מתגעגעת 😒

בינתיים חזרתי הערב מטיול בן יומיים מהעבודה לעיר הקודש, אחרי הפעילות של היום הראשון שכללה ספורט אתגרי ושיעמום לרוב, בערב, הגענו למלון קיסר שהתברר כמזעזע, מבחוץ- בחיים לא הייתי מנחשת שזה בית מלון שכן הוא דומה לבנייני המגורים הצמודים אליו, מבפנים מכוער אף יותר!
יצאנו כמה חברה לפאב במרכז העיר ואני כמובן צלצלתי לחברתי הכלוביסטית הירושלמית האהובה שתצטרף אלינו.
הערב זרם בכיף בפאב כשעוד ועוד חברה מהעבודה זורמים פנימה, וכך גם האלכוהול.
חזרנו למלון לאפטר פארטי בחדר, אני, כמה חברה והכלוביסטית כשכמות האלכוהול בגופי רק הולכת וגדלה.
אחרי כמה משחקי חברה,אלכוהול והרבה חרמנות ליוויתי אותה לרכבה יחד עם עמיתי החתיך לעבודה והחלטתי שאני שיכורה מדי בשביל לישון. התיישבנו על הספה בלובי אני והוא על מנת להתפכח טיפה, המלון היה דומם. תוך כדי השיחה הוא כבר נזל למצב מאוזן כשראשו על ירכי וידו מלטפת לי את הרגל.
הרגשתי איך היא מטפסת לאט לאט למעלה.הוא אמר " אני עולה למעלה יותר ויותר ולא יכול להפסיק", "אל תפסיק", עניתי ( בהרגשה שהגיע הזמן לממש את המתח המיני שהיה קיים כבר קודם).
אחרי שהתנפלנו אחד על השני בנשיקות מצאנו את עצמנו שועטים לכיוון המעלית, כשהבנו שהיא נוסעת מהר מדי, עברנו לחדר המדרגות ( לו רק היו לנו חדרים ללא שותפים...).
הבגדים ירדו מהר מהצפוי ואני מצאתי את עצמי דבוקה עם הפנים לקיר כשהוא מזיין אותי בעמידה.
היה כיף 😄
נפרדנו בנשיקה, ובעודי מתנדנדת לכיוון החדר, הגיתי תיאוריה שכשנשים מוצאות את עצמן עם בחורים צעירים מהן, זה סימן שהן מרגישות שהן מזדקנות ( הבחור צעיר ממני בשנתיים 😄 למרות שהייתי נותנת לו יותר).

הבוקר, כשהתעוררתי תוך כדי התפכחות, פחדתי שניתקל באי נעימות.
אמרנו בוקר טוב אחד לשני באוטובוס, כשחיוך ממזרי על שפתינו ונסענו לסיור במנהרות הכותל.היה מרתק, השארתי פתק, איזה דוס קשר לי צמיד אדום על היד ואיחל לי חתן, שאל איך זה שאני עדיין לא נשואה, בחורה יפה שכמותי, אמרתי לו שאני בררנית.

חזרתי הביתה לעיר הקודש שלי, תשושה אף יותר ממה שהייתי קודם.
בינתיים הבחור שלח לי מסרון בו כתב שהיה לו כיף.
נכנסתי למיטה עם החתול והכלבה כשהחתול השני יושב ליד הדלת ומשגיח.
ואני, שלא מפסיקה לחשוב על עיר הקודש האמיתית, תל אביב.
מצפה כבר לביקור שלי בעיר בחמישי.