חוויות

אתמול בבוקר, לראשונה בחיי, הרגשתי באמת חשובה,
הרגשתי באמת מוערכת,
הרגשתי מכובדת.
אתמול בבוקר עמדתי על הבמה בבית הנשיא, בטקס חגיגי, כשמאחורי קהל, מעלי תקרת ויטראז' מדהימה ומולי,עומד האיש והאגדה בשם שמעון פרס כשלצידו שר נוסף.
אתמול בבוקר האגדה הזאת העניקה לי תעודת הערכה ולחצה את ידי, ואני, התאפקתי שלא לבכות.
אתמול בבוקר, הרגשתי גאווה עצומה,
הרגשתי אהבה גדולה לעצמי ולמדינה,
הרגשתי שלכבוד הוא לי לעמוד במקום כזה, מול בן אדם כזה במעמד כזה.
אתמול בבוקר הרגשתי ראויה באמת.

ועכשיו לנושא האחר.
מה זאת השמש הזאת???.
הייתי כל כך שלווה ורגועה בעקבות הגשמים וסופות הברקים והרעמים.
כל כך נהנתי מחווית הנהיגה כשאת הדרך מאירים לי הברקים ואני רואה כל פס של ברק כל כך ברור חוצה את השמיים, ברקע מוזיקה נעימה וטיפות הגשם שמתחילות להתחזק אט אט.
כל כך נהנתי מהבדידות לשם שינוי והצורך המתחזק בזוג זרועות מחבקות ומכרבלות
והנה, התעוררתי הבוקר, ובחוץ שמי תכלת ושמש.
לא תקין בכלל!